לא נעים: כשתכונות אישיות מעוררות אלרגיה
לרונה יש אלרגיה לחברה שלה שירה. היא יהירה. וזה מטריף את דעתה של רונה. היא מרגישה ששירה מתנשאת מעליה, חושבת את עצמה טובה יותר, הדעה תמיד שלה מוצלחת יותר, היא מבטלת את רונה. לא תמיד שירה היתה כזו, או שפשוט רונה לא ראתה את זה בעבר. אבל לאחרונה כל מה שהיא רואה בשירה זה את […]
מקרבות כיור לקרבות עם הבוס: לשנות את חוקי המשחק
מה קורה כשאת מוצאת את עצמך מגיבה לסיטואציות שוב ושוב באותו האופן, אבל מצפה לתוצאה שונה? ר' הגיעה אליי לתהליך במטרה לשנות "דפוסים אוטומטיים שאין לה שליטה עליהם" (מלים שלה), וממש לא נעים לה איתם. וזה באמת מצב שכיח ומאתגר, שרבים מאיתנו מתמודדים איתו – התגובה לסיטואציות בדרכים שלא באמת משקפות את מי שאנחנו רוצים […]
אז ככה מרגישים כשהבן הראשון עוזב את הקן?
בשבוע שלפני "התאריך" נתפס לי הצוואר (אולי בגלל שלא הפסקתי לחבק אותו והוא גבוה ממני לפחות בשלושים סמ'), והופיע לי כאב בגב התחתון, הלילות היו טרופים עם שינה קלה וחלומות מטרידים, ובעיקר מצאתי את עצמי ככה פתאום, משום מקום, מתחילה לבכות את הנשמה. . הסתכלתי עליו אוכל והתחלתי לדמוע… שמעתי אותו מדבר עם חברים בחדר […]
איך חוזרים הביתה אחרי שהלכנו לאיבוד? סיפור מחדר האימונים
היא נכנסת לחדר בצעדים מהירים, החלטיים. שיערה המלא נוחת כבד על כתפיה הזקופות. היא מחייכת אלי חיוך שמאיר מתוך העיניים החומות והגדולות שלה ואני לא יכולה שלא לחייך בחזרה. אני לא מסוגלת להסיר ממנה את העיניים, ולא בגלל שאני כאן בשבילה, אלא כי היא מביאה איתה מין משב אנרגיה בלתי ניראה אבל עוצמתי עד כדי […]
פלוס מינוס – סיפור מחדר האימונים
"יש לי כל כך הרבה חסרונות… אני לא מספיק טובה ואני אפילו לא קרובה ללהיות מושלמת", היא אמרה לי מהכורסא שמולי. "ובגלל זה אני מאמינה שלא מגיע לי." . "את יודעת שאין מינוס בלי פלוס", אמרתי לה, "ולכן – על אותו המשקל, אם יש לך חסרונות, בטח יש לך גם יתרונות…. אולי תספרי לי מה […]
הידעת שיש שלושה סוגים של הכרת תודה?
זה נכון! גם כשאנחנו מכירים תודה, רוב הסיכויים שאנחנו נעזרים באחת מהדרכים הבאות: הכרה בציפייה: הכרת תודה על דברים שאתה מקווה ומצפה שיקרו. יצירת רגשות חיוביים מראש מאפשרת להפיק את מלוא התועלת מהציפייה. דוגמה: אני מדמיינת את המבט של הילד שלי כשאני מגיעה לאסוף אותו מהגן. זה ממלא אותי בציפייה, וכמעט גורם לי לבכות. התענגות: […]
האם אופטימיות היא אשליה? פוסט אישי
אופטימיות זו אשליה? מה דעתכם? לא מזמן כתב לי חבר שהוא הפך ריאלי, התפכח מהאשליות. וזה אחרי שאני כתבתי לו שאני שומרת על אופטימיות ויהי מה. וזה לא קל. אני מודה. יותר פשוט לבחור בפסימיות. דורשת פחות מאמץ. ואני מודה שלקח לי זמן להתעשת ולהיזכר בטבע האופטימי שלי. גם אני, כמו כולם, הייתי בהלם ותחושת […]
איך נכון לנו להגיב במצבי לחץ?
בחודש האחרון אני רואה בחדר האימונים באופן הרבה יותר מוחשי מבדרך כלל, תגובות שונות ללחץ: יש את המתאמנות שהנטייה שלהן לחשיבה קטסטרופלית עולה מדרגה. אם בימים "רגילים" הן נוטות באוטומט שלהן לחשוב קודם כל על התסריט הגרוע ביותר, הרי שהמצב כיום מגביר את החשיבה הזו ואפילו מוביל למחשבות קיצוניות ואובססיביות. למשל, לדמיין את עצמן בנעליים […]
אם יש ספק אז אין ספק. מדוע חשוב להתמודד עם ספקות שעולים?
אין מישהו מאיתנו שלא היו לו ספקות לגבי נושאים מסויימים בחיים. ספקות שהובילו להיסוס, לקושי בקבלת החלטות ואולי אפילו להרעה במצב הבריאותי. כן, זה אולי נשמע מוזר, אבל ספקות הם חלק בלתי נפרד ממעגל הרשע של כאבים ומחלות שאני מדברת עליו לא מעט (מוזמנים לצפות בסרטון ממש כאן) בדיוק כמו פחד.
אז אמנם אנחנו מנסים לחתור להעלים את הספקות, ולהרגיש יותר בטוחים בעצמנו, אבל אני סקרנית לגבי שני דברים: הראשון, מדוע בכלל לאנשים יש ספקות, ומאיפה באים הספקות הללו? והשני, איזה השפעות יש לספקות הללו על החיים שלנו? (ואולי גם מה אפשר לעשות עם כל זה…).
לשבור את החומות שלנו
בסביבות המאה ה-6 לספירה נשלחו מיפן הצעירה שליחים לסין הגדולה כדי ללמוד ממנה איך מתכננים עיר, איך מתכננים גנים ומהם סודות ההידראוליקה וזרימת המים בבריכות ובתעלות החפיר. אז אמנם היפנים למדו את כל אלה, אבל בעיקר גילו איך בונים חומות. כי באותה העת בסין כל הערים היו מסוגרות מבחוץ בחומות גדולות כהגנה, ומלאות בקירות פנימיים […]