שמתי לב למשהו שחוזר אצל הרבה נשים שאני פוגשת בחדר האימונים.
הן לא מֶרָצוֹת את כולם.
הן אפילו יכולות להיות נשים אסרטיביות.
אבל אז מגיע אדם אחד מסוים, למשל
הבוס, המנהלת, ההורה, המורה, או פשוט מישהו שהן מאוד מעריכות,
ופתאום – פוף…הביטחון העצמי נעלם.
פתאום קשה להן להביע דיעה, קשה להן לבקש משהו עבור עצמן,
קשה להן להתנגד,
וקשה להן מאוד להגיד "לא".
למה זה קורה?
למה יש לנו נטייה לרצות אנשים סמכותיים?
כי בדרך כלל הבעיה היא לא האדם שמולך.
אלא המשמעות שהמוח שלך נותן לו.
ככל שמישהו נתפס בעינייך כבעל יותר כוח, יותר סמכות, חכם ממך,
מוצלח ממך או כזה שהדיעה שלו חשובה לך יותר,
כך גם גדל הפחד שלך לאכזב אותו.
אולי את מפחדת שהוא יכעס אם תגידי לו "לא",
אולי שיבקר אותך, אולי שיחשוב שאת לא מספיק טובה.
ואז, את אומרת באוטומט "כן".
לא כי רצית, אלא כי המוח שלך מנסה להגן עלייך
מפני התוצאה המאיימת הזאת.
וזו גם הסיבה שריצוי הוא לא אופי חלש ולא תכונה מולדת.
ברוב המקרים זה פשוט מנגנון הישרדות ישן שלמדנו מתישהו בדרך.
והחדשות הטובות?
אם זה לא תכונה מולדת אלא מנגנון נרכש,
אז מנגנונים אפשר ללמוד לשנות.
לא ביום אחד, אבל בהחלט אפשר.
💜 אם את מזהה את עצמך במה שכתבתי, הכנתי מדריך קצר עם
3 צעדים ראשונים שיעזרו לך להתחיל להשתחרר מדפוס הריצוי.
מלאי את פרטייך ממש כאן בלינק
ואשלח לך אותו באהבה.
