5 דברים שהלוואי שידעתי לפני גיל 50 (או – דברים שכדאי היה לעצלן הדינוזאור לדעת)

אם נורית הצעירה הייתה יודעת את הדברים האלה,
כנראה שהייתי מרגישה הקלה הרבה קודם.
אולי גם הייתי מרגישה בריאה יותר.
נוכחת יותר.
ובעיקר הייתי מרגישה שאני באמת חיה את החיים שלי,
ולא חיה קצת “על יד”.

1. אהבה לא אמורה לדרוש ממני לוותר על עצמי

מי שאוהב אותי באמת יכול לא להסכים איתי,
יכול להיפגע ממני,
ואפילו לבקש ממני הסבר או התנצלות.
אבל אני לא אמורה לוותר שוב ושוב על
הרצונות, הצרכים והגבולות שלי
כדי לשמור על האהבה שלו.
>>מסקנה שלי:
לא כל אחד חייב להישאר בכוח חלק מהחיים שלי.
אפשר לנקות את המרחב אחת לכמה זמן…
או לפתוח מחדש את "החוזה הלא כתוב"
ולחדש את האהבה באופן שיתאים גם לי.

2. החיים באמת קצרים

בגיל עשרים את בטוחה שכל העתיד לפנייך.
בגיל חמישים את כבר מבינה שעברת את החצי,
ואולי יותר.
את מטפלת בהורים המתבגרים שלך,
את רואה מקרוב איך נראית ומרגישה הזקנה,
ופתאום המשפט “החיים קצרים”
מפסיק להיות קלישאה.
>>מסקנה שלי:
לשים קצת יותר ז*ן.
להקשיב לבטן, לרצונות, לצרכים.
לקבל החלטות מתוך התחשבות בי
לפני התחשבות באחרים
(או במה שהם יחשבו/יגידו)

3. להוריד את התחפושת

שנים ניסיתי להיות
קצת כמו ההיא וקצת כמו השנייה.
להתאים את עצמי.
להיות מה שצריך.
מה שמצופה.
מה שייראה טוב.
ולא עצרתי לחשוב שאולי כדאי לי
פשוט להיות כמוני.
אני בכלל לא בטוחה שידעתי אז
מי אני.
>>מסקנה שלי:
להקדים ולעבור תהליכים אישיים
שעוזרים להבין מי אני
ומה אני באמת רוצה מהחיים שלי.
ועוד מסקנה שלי:
אני לא צריכה להפוך למישהי אחרת
כדי להיות שווה מספיק.
אני שווה מספיק בשביל פשוט להיות אני.

4. חוק שימור האנרגיה

להיות נחמדה לכולם כל הזמן.
להסכים לבקשות שלא באמת מתאימות לי.
לתחזק תדמית שחשבתי שנכונה עבורי.
להתעסק בדיבור פנימי מאשים,
בשיפוטיות ובהלקאה עצמית.
להסתובב עם אנשים שמקטינים אותי,
לא עושים לי טוב או פשוט לא מכניסים לחיים שלי
השראה ושמחה.
כל אלה שואבים אנרגיה.
והרבה.
>>מסקנה שלי:
להקדים וללמוד איך עובד
חוק שימור האנרגיה האישית.
לזהות מה מעלה ומה מוריד לי את האנרגיה.
אם הייתי מבינה את זה מוקדם יותר,
אולי הייתי מגיעה לגילי
עם קצת יותר אנרגיה בכיס.

5. “לא נעים לי” הוא לא סיבה מספיק טובה

והסעיף הזה מתחבר כמעט לכל מה שכתבתי קודם.
כי כמה אפשר, לעזאזל,
שיהיה לי “לא נעים” להגיד לא?
לא נעים לאכזב.
לא נעים לסרב.
לא נעים לבקש.
לא נעים לבחור בעצמי
כשמישהו אחר רוצה ממני משהו אחר.
לא נעים לי לרצות להרגיש אחרת.
לקח לי זמן להבין שלפעמים
המחיר של ה”לא נעים לי” מול אחרים
הוא הרבה יותר "לא נעים לי" עם עצמי.
>>מסקנה שלי:
לתרגל, לתרגל ולתרגל
להגיד "לא".
בלי לחשוש מהתגובות.
כי מה הכי גרוע שיכול לקרות?

ומתוך הניסיון האישי,
וכל המסקנות האלה
ושנים של אימון נשים
שה"לא נעים לי" מנהל אותן
הכנתי מדריך וידאו קצר במתנה:
3 צעדים ראשונים לשחרור מדפוס הריצוי.
למי שרוצה להתחיל
לשמר ולהעלות את האנרגיה שלה,
ללמוד להציב גבולות,
להשתחרר מהתחפושת המכבידה,
לאפשר ליותר אהבה להיכנס לחיים,
הקצרים ממילא

מי רוצה לקבל אותו?
כתבי לי דרך "צור קשר" ואשלח לך ב❤️

אהבתם? שתפו

אסור לפספס

הדברים שאף פעם לא הולכים לאיבוד

כשהילדים שלי למדו לפסיכומטרי אמרתי להם שיש מילה אחת שהם צריכים לזכור מכל הסיפורים והשירים שהקראתי להם ממיטב הסופרים והמשוררות של פעם, והיא זו שתציל

כוחו של חיוך

אחת המתאמנות שלי אמרה לי פעם בסיום מפגש שהחיוך שלי מאיר לה את היום. כמובן שחייכתי כשהיא אמרה לי את זה וחשבתי שזו דוגמא קטנה