היכולת להגיד "לא", שלרבים מאיתנו מאוד קשה ליישם בחיים, מובילה לכך שהגבולות האישיים שלנו פרוצים. וכשאנחנו מתנהלים ללא גבולות, אנחנו מוצאים את עצמנו לא רק בריצוי מתמשך, אלא גם מבולבלים, מתוסכלים, מתקשים לקבל החלטות, לא מאושרים ואפילו כואבים.
אז מדוע כל כך חשוב ללמוד להגיד "לא"?
אילו סוגי גבולות קיימים?
מה בעצם יוצא לנו מזה שאנחנו אומרים "לא" (או "כן")?
ואיך נזהה מהם הגבולות שחשובים לנו?
על אלה ועוד אני מדברת בפרק מס. 8.
האזנה נעימה.
אין זמן מתאים יותר מתחילת שנה כדי לעצור רגע, לעשות רפלקציה על השנה שחלפה ולקבל החלטות חדשות לגבי השנה החדשה. וזה רלבנטי לכל תחום בחיינו,
בני אדם מונעים על ידי שני צרכים מנוגדים: השתייכות לסביבה והתבדלות ממנה. בפירמידת הצרכים, הציב מאסלו את הצורך בשייכות מייד אחרי הצרכים הפיזיולוגיים והצורך בתחושת
'עולם הטכנולוגיה והמדע שועט קדימה. כל יום מתגלה עוד מנגנון, עוד אנזים, עוד מולקולה, עוד תרופה. אך במקביל להבנה המדעית, לגבי תהליכים ביולוגים, ההולכת ונפרשת
הפעם פרק הפוך בו אני מרואיינת על ידי רוני ענבר, מורה ותיקה ליוגה, ומטפלת בכאב כרוני בגישת TMS. רוני ואני שוחחנו על כתיבה טיפולית, ועל
למילים שלנו יש כוח. המילים שלנו יכולות לשנות את העולם. המילים שלנו יכולות להרוס או לרפא. איך מזהים מתי אנחנו משתמשים בשפה שאינה מיטיבה איתנו?
מה אנחנו מוכנים לעשות כדי להיות במקום הנכון עבורנו? לפעמים הדרך למימוש התשוקה שלנו מלווה בהרבה כאב. כאבי לב וגם כאבים פיזיים בגוף. המינון ביניהם