"יש לי כל כך הרבה חסרונות…
אני לא מספיק טובה
ואני אפילו לא קרובה ללהיות מושלמת", היא אמרה לי מהכורסא שמולי.
"ובגלל זה אני מאמינה שלא מגיע לי."
.
"את יודעת שאין מינוס בלי פלוס", אמרתי לה,
"ולכן – על אותו המשקל,
אם יש לך חסרונות, בטח יש לך גם יתרונות….
אולי תספרי לי מה מציק לך במיוחד?"
.
היא התחילה לדבר ואני התחלתי לרשום על הלוח.
בסופו של התהליך היא התבוננה על הלוח בעיניים בוהקות.
"איך זה יכול להיות שרשימת היתרונות שלי
ארוכה מרשימת החסרונות?", היא שאלה אותי, או אולי את עצמה…
.
"את סיפרת לי על חסרונות ואני שמעתי חוזקות.
את מבינה", עניתי, "כולנו מין סוג של יינג ויאנג,
בכולנו יש גם וגם, גם חסרונות וגם יתרונות,
גם חולשות וגם חוזקות,
וזה מה שיוצר את האדם השלם שאנחנו.
זה מה שיפה בנו…."
.
שתקנו כמה רגעים, נותנות לדברים לשקוע.
.
האם את חושבת, לאור רשימת היתרונות והחוזקות הזו שלך,
שמגיע לך?".
"כן" היא ענתה בעיניים דומעות וקול לוחש ורועד, "מגיע לי.
ואני לוקחת לי מנטרה לחיים מהמפגש היום:
אני מושלמת בחוסר המושלמות שלי."
