מה שמוכר לנו אף פעם לא מאיים עלינו. גם אם זה אומר שאנחנו במקום של סבל מאוד גדול. זה יכול להיות מקום העבודה שלנו, זה יכולה להיות מערכת היחסים שאנחנו נמצאים בה, וזה יכול להיות הכאב שאנחנו מסתובבים איתו. כל עוד זה מוכר לנו, אנחנו לא חשים איום. אנחנו אולי לא אוהבים את זה, זה לא נעים לנו, לפעמים אנחנו מקללים את זה, אנחנו רוצים שזה יהיה אחרת, אבל מה שלא יהיה אנחנו לא חשים מאויימים שם. ולכן אין לנו כל מוטיבציה לשנות את זה.
המקום המוכר זה אזור הנוחות שלכם. וכאבים מתמשכים הם סוג של אזור נוחות. התרגלתם אליהם. אתם לא יודעים איך לחיות בלעדיהם. ובגלל זה אתם גם לא יוצאים מהם. בגלל זה אתם לא מצליחים באמת להיפטר מהכאב הכרוני.
איך תזהו את אזורי הנוחות שלכם, מלבד הכאב הפיזי הנוכח? על ידי זה שתנסו להקשיב ולזהות
את השיחות הפנימיות שחוזרות אצלכם בראש:
אני חייבת להתחיל לעשות ספורט, אני רוצה מערכת יחסים יותר אוהבת, אני חייב לאכול יותר בריא, אני חייבת לעזוב את העבודה הזו, אני חייב למצוא עבודה יותר מתגמלת, אני חייבת להיפטר מהכאב הזה.
תחשבו על המקומות בחיים שלכם שמחשבות דומות חוזרות שוב ושוב.
באזור הנוחות תמיד יש גם אלמנט של הימנעות. אלה אותם מקומות שלמרות שאתם מאוד מאוד רוצים את השינוי, חלק מסויים בכם לא מאפשר את זה, ומשותק, נמנע. בשביל לעשות שינוי משמעותי באיכות החיים שלכם אתם חייבים להעז ולצאת מאזור הנוחות. בשביל להפסיק את הסבל הזה שעוטף אתכם אתם חייבים לצאת מאזור הנוחות. היציאה מאזור הנוחות עשוייה להיות מלווה בתקופות שיותר קשה בהן ותקופות של קפיצה משמעותית ומשמחת, אבל הכיוון הוא שינוי וגדילה ובמבט על מזהים מגמת שיפור בתחושת הכאב והסבל.
לצאת מאזור הנוחות הכוונה להתחיל לזהות את האוטומטים שלכם. האוטומטים שלכם הם אזורי הנוחות שלכם. רק כשאתם תצליחו לזהות את האוטומטים שלכם (למשל המחשבות האוטומטיות החוזרות שלכם) אתם תוכלו לבחור! וברגע שיש לכם בחירה, שם אתם הופכים להיות חופשיים. שם מתחיל תהליך השחרור והריפוי שלכם.
המוח שלכם לא יכול לחשוב שתי מחשבות בו זמנית, ולכן, אם אתם מצליחים לזהות את המחשבה האוטומטית שלכם, לתפוס אותה על חם, יש לכם הבחירה לחשוב אחרת. הבחירה לדחוק את המחשבה האוטומטית החוצה ולהכניס במקומה מחשבה אחרת ומיטיבה. וזו אחת הדרכים לעלות על המסלול לעבר השחרור מכאבים כרוניים.
