זה נכון!
גם כשאנחנו מכירים תודה, רוב הסיכויים שאנחנו נעזרים באחת מהדרכים הבאות:
הכרה בציפייה:
הכרת תודה על דברים שאתה מקווה ומצפה שיקרו. יצירת רגשות חיוביים מראש מאפשרת להפיק את מלוא התועלת מהציפייה.
דוגמה: אני מדמיינת את המבט של הילד שלי כשאני מגיעה לאסוף אותו מהגן. זה ממלא אותי בציפייה, וכמעט גורם לי לבכות.
התענגות:
הכרת תודה על משהו שקורה כאן ועכשיו. תשומת לב לפרטים מענגים וחיבור שלהם לרגש, מאפשרים לזכרון להיצרב בנו ולבנות עליו זיכרונות נוספים.
דוגמה: כשאני יושבת על החוף שלובת ידיים עם בעלי ושנינו צופים יחד בשקיעה ובשמים המאדימים ומקשיבים לגלים הנשברים אל החוף, ואני נמלאת בחום ואהבה כלפי בעלי ומתמוגגת על הרגע הזה כאן ועכשיו.
העלאת זיכרונות:
הכרת תודה על מה שכבר קרה.
דוגמה: אני אוהבת להיזכר בשיחה האחרונה שהיתה לי עם דודתי זכרונה לברכה לפני שנפטרה, ומודה על המלים שאמרה לי ושהשפיעו עלי להמשך החיים.
באיזה אופן אתם מכירים תודה בחייכם?
(מבוסס על עבודתה של ד"ר אמנדה קראוול)
