איך נכון לנו להגיב במצבי לחץ?

בחודש האחרון אני רואה בחדר האימונים באופן הרבה יותר מוחשי מבדרך כלל, תגובות שונות ללחץ:
יש את המתאמנות שהנטייה שלהן לחשיבה קטסטרופלית עולה מדרגה. אם בימים "רגילים" הן נוטות באוטומט שלהן לחשוב קודם כל על התסריט הגרוע ביותר, הרי שהמצב כיום מגביר את החשיבה הזו ואפילו מוביל למחשבות קיצוניות ואובססיביות. למשל, לדמיין את עצמן בנעליים של החוגגים מהמסיבה, של החטופים, של המתחבאים בממ"ד 24 שעות, של החיילים בעזה. למשל לדמיין איך בראש כבר הן כותבות את ההספדים לחיילים שנלחמים בחזית, ועדיין מאוד מאוד בחיים. אבל אצלן בראש ההספד שלהם כבר נכתב.
.
ויש את המתאמנות שיופעל אצלן מנגנון ההגנה של הילחם או ברח בצורה גם כן קיצונית מימים "רגילים". הן ממש מגלות את האוטומט שלהן ומה קורה להן במצבי סטרס. האם הן מאלה שנלחמות על יצירת שגרה, יפעלו במשימתיות אובססיבית וכד'. או מאלה שיברחו מהסיטואציה, יידחו ביצוע פעולות (גם אם במודע ברור שהן חשובות להן), ייבחרו לעשות דברים לא רלבנטיים למטרה שלהן, יעשו סקס בתדירות גבוהה מאוד וכד'. או מאלה שיקפאו במקום, יהיו מוצפות, לא יצליחו לקבל שום החלטה, יבהו במסכים, ישתתקו, לא יתפקדו כלל.

איך נכון להגיב?

אין כמובן תגובה נכונה או לא נכונה למצב חירום. כל תגובה היא נורמלית במצב לא נורמלי שכזה. אנחנו נמצאים בתקופה של בלבול מעורב בפחד קיומי, וחרדה על חיי הקרובים לנו ועל עצמנו. וכל אחת ואחד מגיבים באופן שונה למצבי לחץ.
מתוך התגובות שאנחנו מגלים על עצמנו כיום, בתקופות משבר כאלו, אנחנו יכולים ללמוד הרבה על מי אנחנו ואיך נגיב גם במצבי לחץ אחרים כמו אבטלה (בין אם מרצון ובין אם לא), פרידה מבן/בת זוג, אתגר או התמודדות קשה ביומיום שלנו וכדומה.
.
וזה מעלה שאלה: מדוע אנחנו בוחרים (באופן לא מודע כמובן) לחשוב על הגרוע מכל? מדוע אנחנו בוחרים במנגנון הגנה כזה או אחר? במה זה תורם לנו? מה יוצא לנו מזה? הרי זה גורם לנו סבל וכאב.

תגובת המוח שלנו היא הכי נכונה עבורנו ברגע הנתון

אני מזמינה אתכם לזכור שהכל למעשה בסדר אצלכם. המוח שלכם עושה עבודה טובה. הוא עושה בדיוק את מה שהוא מתוכנן לעשות. הוא שומר עליכם.
לנו, יש את היכולת לשנות את התגובה של המוח למצבי לחץ. זה בידיים שלנו לחזק את החוסן הנפשי וליצור מגוון אפשרויות תגובה שהמוח יוכל לבחור מהן בעת הצורך. לפעמים זה ידרוש מאיתנו ללכת נגד האוטומט התגובתי של המוח, זה ידרוש מאיתנו לייצר אוטומטים חדשים, זה ידרוש מאיתנו ללמוד ללכת דרך הפחד, וידרוש מאיתנו ללמוד לסגל לעצמנו הרגלים חדשים שמפחיתים את הסבל והכאב.